החלטה בתיק ת"א 7874-09

מבוא

1.                   בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיב ועל מי מטעמו לבצע כל פעולת בנייה בחצר, או בשטח קומת הקרקע של הבניין.

2.                   התובענה שבמסגרתה הוגשה הבקשה, הינה תובענה לפינוי ולסילוק יד. כפי שהוברר במהלך הדיון שהתקיים בפני, הגישה המבקשת נגד המשיב גם תביעה כספית, לשכר דירה ראוי.

3.                   המבקשת הינה הבעלים של נכס ובו בניין בן שלוש קומות,  המצוי ברחוב עין גדי 22 בירושלים, הידוע כגוש 30115 חלקה 42 (להלן- "הנכס").

4.                  המשיב מתגורר בדירת מגורים המצויה בקומה ב' של הבניין, ומנהל מינימרקט שכונתי בקומת הקרקע של הבניין.

5.                   כפי שעולה מהבקשה, הוגשה הבקשה למתן צו מניעה זמני לאחר שנודע למבקשת על כך שהמשיב מבצע עבודות בנייה בנכס, בעקבות שריפה שפרצה בחנות ביום 9.4.11, וזאת מבלי שדיווח לה על אודות השריפה ומבלי שקיבל את רשותה לביצוע עבודות הבנייה האמורות.

עמדת המבקשת

6.                   לטענת המבקשת, על פי הסכם שכירות מוגנת מיום 4.12.84, למשיב זכות שכירות בחנות המצויה בקומת הקרקע, ששטחה אינו עולה על 34 מ"ר, חנות המיועדת לשמש כחנות לממכר ירקות ופירות ולא לכל מטרה אחרת.

7.                   עוד טענה המבקשת, שבמהלך השנים פלש המשיב לשטחים נוספים, מעבר לשטחים שלגביהם נחתמו הסכמי שכירות חופשיים, ללא זכות חוזית או חוקית.

8.                   עוד נטען שהמשיב ביקש לנצל את נסיבות השריפה שפרצה במקום, לשם קביעת עובדות בשטח, תוך ביצוע עבודות בנייה בהיקף נרחב, לשם הרחבת החנות לחזית ולצידי הבניין. נטען שהמשיב הגדיל לעשות בכך שפעל להשתלטות על חצר הבית, באמצעות הקמת מסגרות מתכת משני צידי הבניין, המיועדות לחיפוי ולקירוי.

עמדת המשיב

9.                   לטענת המשיב, בעקבות דרישת המבקשת, פינה את כל השטח שבו החזיק בדיירות חופשית וכיום זכויותיו בחנות הן מכוח דיירות מוגנת בלבד. עוד טען המשיב שזכויותיו בחנות בדיירות מוגנת אינן מצטמצמות לשטח של 34 מ"ר בלבד כנטען על ידי המבקשת.

10.              נטען שבמהלך השנים הובהר למשיב על ידי נציג האפוטרופוס הכללי אשר השכיר לו את הנכס, שהוא רשאי להשתמש בחזיתות הבניין לצרכי החנות, כחלק מהשכירות המוגנת. מעולם, כך טען המשיב, לא מחה איש על השימוש שנעשה בשטחים הנלווים, שימוש שבו החלו בעלי עסקים שפעלו במקום לפניו. מעולם לא הועלתה בפניו, כך טען המשיב, כל טענה לכך שהוא מפר את חוזה השכירות בשל השימוש שהוא עושה בשטח הנוסף, או שהוא פלש שלא כדין לחלקי הנכס שבשימושו.

11.               המשיב תיאר שמעבר למבנה החנות קיימים סוככים, המצויים לכל צידיה של החנות, ומהווים חלק אינטגרלי של החנות.

12.               המשיב הוסיף וטען שלא קיימת למבקשת כל עילת פינוי נגדו, ולפיכך עתידה התביעה נגדו להידחות בסופו של יום. כן טען המשיב שמטרתו של הסעד הזמני הינה לשמר את המצב הקיים עד לבירור התביעה, ולא להקדים את מתן הסעד העיקרי באמצעות מתן הסעד הזמני.

13.               לטענת המשיב, בעקבות השריפה אין באפשרותו לעשות שימוש בחנות ולהתפרנס ממנה. בשל הנסיבות המיוחדות, יש לטענתו לאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, לשפץ את החנות, ולהמשיך לעשות בה שימוש עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית.

תנאים ושיקולים במתן סעד זמני

14.               הבקשה שבפני לא הוגשה בד בבד עם הגשת התביעה, אלא תוך כדי ניהול ההליך המשפטי, בעקבות שריפה שפרצה בנכס ועבודות שבוצעו בעטיה.

15.               דומה שאין מחלוקת על כך שאלמלא הנסיבות שנוצרו בעקבות השריפה, לא הייתה כל עילה לבקשת הצו. מטרתו של צו מניעה זמני הינה לשמור על המצב הקיים, ולמנוע שינויים העתידים לסכל את קבלת הסעד העיקרי. מטרתו של הסעד הזמני אינה להקדים ולהעניק לתובע את הסעד העיקרי, בשלב מוקדם, עוד בטרם התבררה התביעה לגופה.